תחש
About תחש
אם אתם מחפשים בן לוויה שובב ומלא חיים עם אישיות גדולה באריזה קטנה, התחש עשוי להיות ההתאמה המושלמת עבורכם. עם גופם הארוך ורגליהם הקצרות, 'כלבי הנקניקייה' הללו קלים לזיהוי וכובשים בלי סוף. תחשים משגשגים במשפחות שמעריכות את אופיים האוהב אך העצמאי, ובדרך כלל מסתדרים היטב עם ילדים וחיות מחמד אחרות, אם כי נטייתם הנועזת ולעיתים העיקשת פירושה שהם מרוויחים מאילוף סבלני ועקבי.
צפו להקדיש 30 עד 60 דקות ביום לפעילות הגופנית שלהם, בין אם בהליכות נמרצות ובין אם במפגשי משחק מהנים שמספקים את אהבתם לחפירה ולחקירה. צרכי הטיפוח משתנים בהתאם לשאלה אם פרוותם חלקה, ארוכה או קשה-שיער, אך בדרך כלל כוללים הברשה שבועית כדי לנהל את הנשירה ולהשאיר את הפרווה בריאה. למרות שהם חכמים ושואפים לרצות, חיזוק חיובי עושה פלאים כדי להתגבר על העקשנות שמופיעה מדי פעם.
שימו עין על בעיות שכיחות כמו בעיות גב בשל מבנה גופם הייחודי. בגובה של כ-5 עד 9 אינץ' ובמשקל 16 עד 32 פאונד, לתחשים תוחלת חיים של 12 עד 16 שנים. אם אתם מוכנים לחבר נאמן עם נגיעה של שובבות, תחש יכול להיות התוספת המלבבת שחיפשתם לביתכם!
Interesting Facts
גזע התחש מקורו בגרמניה והשתמשו בו לציד גיריות.
תחשים ידועים ברגליהם הקצרות ובגופם הארוך, המזכירים 'נקניקייה'.
תחשים מגיעים בשלושה טיפוסי פרווה: קצרי-שיער, ארוכי-שיער וקשי-שיער.
השם 'Dachshund' פירושו 'כלב גירית' באנגלית.
תחשים ידועים באומץ לבם, ואפילו הוחזקו בבתי מלוכה ברחבי אירופה.
לתחשים חוש ריח מחודד, שני רק לזה של הבלדהאונד.
הכלב המבוגר ביותר בעולם שנרשם היה תחש בשם שנל, שחי עד גיל 21.
תחשים נוטים להשמנה בשל עמוד השדרה הארוך שלהם, ולכן תזונה מאוזנת ופעילות גופנית חשובות.
הקמע האולימפי הראשון היה תחש בשם 'ואלדי' באולימפיאדת מינכן 1972.
לתחשים הכינוי 'כלבי נקניקייה' בשל צורתם הייחודית.
← Scroll horizontally to see all facts →
